דוגמאות מאין זו של כח המשיכה , אשר כביכול הובן,
ונוסח מתמטית, ללא הבנת יסודותיו, קיימות בכל
תחומי הפיזיקה. וזאת משום ששיטת המחקר מאפשרת
להציג תוצאות אשר מאפיינות את התופעה ואת קשריה
לסביבה בה היא קורת, ללא הצורך בהגדרת מהותה.
וכך נוצרו תאוריות ואסכולות רבות אשר אמורות
לייצג חוקי טבע או כללים, בזמן שלאמיתו של
דבר הן מציגות מקרים פרטיים, אם בכלל. וזה עוד
במקרה הטוב משום שלפעמים הטעות כה גדולה שדרושים
מעשי לוליינות אמיתיים על מנת להסביר לציבור
שזו אכן המציאות.......
. .
דוגמה טובה לכך היא מבנה האטום, אשר עד היום נמצאו
לפחות 30 מרכיבים שונים, ועדיין היד נטויה : אלקטרונים,
פרוטונים, נייטרונים, קווארקים, גלואונים, נייטרינו,
בוזונים, פוטון, מיואון, טאו, פוזיטרון, פרימיון.....
ולכל אחד ישנו גם אנטי חלקיק (אולי השארתי כמה בדרך).
כאן נעוצה הסיבה במאמר שפרסמתי בפורום זה "מדע אחר - אבני
היסוד החסרות של המדע",אשר מתאר את השתלשלות האירועים
מתחילת המאה ה 19 כחיפוש אינסופי של מרכיבי החומר,
הגלים והאנרגיה, אשר נמשך עד היום. ואשר היה יכול להפתר
בנקל אם היו החוקרים שמים את המגנטים (צפוניים ודרומיים,
חד קוטביים) כבסיס לחשמל, אשר בעצם היה מבטל את המצאת
האלקטרון אשר באה מאוחר יותר (קרוב לסוף המאה ה 19).
.
הטעות השניה קרתה כאשר J.J. Thomson המציא את האלקטרון בניסוי
שערורייתי בכל קנה מידה (משום שעד עכשיו אף אחד לא מעז לחזור עליו,
שמה יתגלה ש"קרן אלקטרונים" זו היא בעצם חלקיקי חומר מזעריים, אשר
ניתזו מהקטודה ע"י חום חום רב....... אבל בטוח שאלו אינם אלקטרונים אשר
אמורים לנוע בחוט חשמל......הם הרי לא היו מסוגלים לעבור את הזכוכית
של שפופרת-הריק של אדון טומסון, אז איך הם יוכלים ליצור את המגנטים
אשר עוברים דרך כדור הארץ מקוטב אחד לקוטב שני, כהרף עין ?).
.
הטעות השלישית הגדולה היתה לשים את האלקטרונים כבסיס לשדה מגנטי
(זה כבר הפוך על הפוך על הפוך)..... ומכאן בעצם ניתנה הגושפנקה לכל
מדען להמציא חלקיקים חדשים. ואז בא הפרוטון, הנייוטרון ואיך שאומרים
הגששים "ואחד לא מוצאים עד היום הזה...". ההוכחה הפשוטה לכך היא
העובדה שעדיין מחפשים את אבני היסוד, רק משום שהתחילו עם אבני יסוד
שבכלל אינן קיימות, אז כבר מאוחר מדי לשים ברוורס ולהתחיל הכל מהתחלה.
.
עכשיו, זה לא אומר שהפיזיקאים לא מבחינים בכל מיני תזוזות של חלקיקים
מבעד למכשירי המדידה המתוחכמים שלהם, אשר נבנו במיוחד על מנת למצוא
חלקיקים או גלים מסויימים. רק מה שהם רואים, יכולים להיות קבוצות של
אטומים, או אולי אטומים בודדים...... הרי אם קוראים לאותם קרניים קטודיות
"אלקטרונים" בזמן שאלו חלקיקי חומר, אז בעצם אפשר לקרוא לחלקיקים
חומר שונים בשמות של תת-חלקיקי-האטום שונים, הכל פרוץ והרשות נתונה......
.
חוץ מזה למה אף אחד לא חשב עד היום, שאם יש לנו 3 אבני יסוד אשר
מרכיבים את החומר והקרינות, אז למה שאלו לא יוכלו להרכיב "חלקיקי ביניים"
אשר גדולים יותר ואיטיים יותר מאותם אבני יסוד, ובו בזמן קטנים יותר
ממולקולות זעירות -
.
==============================
וכאן באה הנקודה החשובה בכל הסיפור : האם מספיקים לנו התיאורים
החיצוניים המתמטיים והתיאורטיים של הטבע מבלי לדעת איך וממה הוא עשוי -
האם טכנולוגיה בת ימינו המבוססת על "גילויים חיצוניים" בלבד, היא ההוכחה
שאכן המדע מבין איך עובד הטבע -
האם שיטת המחקר יכולה להתחיל מאמצע הדרך -
למה הטבע צריך לעבוד בצורה כה מסובכת ולוליינית דרך "משקפיים מדעיות" -
איך יכול "אטום מדעני" אשר מורכב מ 30 חלקיקים ו 4 כוחות יסוד, להרכיב
יקום שלם - בזמן שהטבע מראה לנו שככל שמרכיב בסיסי נפוץ יותר, עמיד
יותר, "רכיב" יותר, "נשיא" (ממקום למקום) יותר, כך גם מבנהו פשוט יותר.
.
שכל אחד ישפוט לפי מיטב הבנתו.
ונוסח מתמטית, ללא הבנת יסודותיו, קיימות בכל
תחומי הפיזיקה. וזאת משום ששיטת המחקר מאפשרת
להציג תוצאות אשר מאפיינות את התופעה ואת קשריה
לסביבה בה היא קורת, ללא הצורך בהגדרת מהותה.
וכך נוצרו תאוריות ואסכולות רבות אשר אמורות
לייצג חוקי טבע או כללים, בזמן שלאמיתו של
דבר הן מציגות מקרים פרטיים, אם בכלל. וזה עוד
במקרה הטוב משום שלפעמים הטעות כה גדולה שדרושים
מעשי לוליינות אמיתיים על מנת להסביר לציבור
שזו אכן המציאות.......
. .
דוגמה טובה לכך היא מבנה האטום, אשר עד היום נמצאו
לפחות 30 מרכיבים שונים, ועדיין היד נטויה : אלקטרונים,
פרוטונים, נייטרונים, קווארקים, גלואונים, נייטרינו,
בוזונים, פוטון, מיואון, טאו, פוזיטרון, פרימיון.....
ולכל אחד ישנו גם אנטי חלקיק (אולי השארתי כמה בדרך).
כאן נעוצה הסיבה במאמר שפרסמתי בפורום זה "מדע אחר - אבני
היסוד החסרות של המדע",אשר מתאר את השתלשלות האירועים
מתחילת המאה ה 19 כחיפוש אינסופי של מרכיבי החומר,
הגלים והאנרגיה, אשר נמשך עד היום. ואשר היה יכול להפתר
בנקל אם היו החוקרים שמים את המגנטים (צפוניים ודרומיים,
חד קוטביים) כבסיס לחשמל, אשר בעצם היה מבטל את המצאת
האלקטרון אשר באה מאוחר יותר (קרוב לסוף המאה ה 19).
.
הטעות השניה קרתה כאשר J.J. Thomson המציא את האלקטרון בניסוי
שערורייתי בכל קנה מידה (משום שעד עכשיו אף אחד לא מעז לחזור עליו,
שמה יתגלה ש"קרן אלקטרונים" זו היא בעצם חלקיקי חומר מזעריים, אשר
ניתזו מהקטודה ע"י חום חום רב....... אבל בטוח שאלו אינם אלקטרונים אשר
אמורים לנוע בחוט חשמל......הם הרי לא היו מסוגלים לעבור את הזכוכית
של שפופרת-הריק של אדון טומסון, אז איך הם יוכלים ליצור את המגנטים
אשר עוברים דרך כדור הארץ מקוטב אחד לקוטב שני, כהרף עין ?).
.
הטעות השלישית הגדולה היתה לשים את האלקטרונים כבסיס לשדה מגנטי
(זה כבר הפוך על הפוך על הפוך)..... ומכאן בעצם ניתנה הגושפנקה לכל
מדען להמציא חלקיקים חדשים. ואז בא הפרוטון, הנייוטרון ואיך שאומרים
הגששים "ואחד לא מוצאים עד היום הזה...". ההוכחה הפשוטה לכך היא
העובדה שעדיין מחפשים את אבני היסוד, רק משום שהתחילו עם אבני יסוד
שבכלל אינן קיימות, אז כבר מאוחר מדי לשים ברוורס ולהתחיל הכל מהתחלה.
.
עכשיו, זה לא אומר שהפיזיקאים לא מבחינים בכל מיני תזוזות של חלקיקים
מבעד למכשירי המדידה המתוחכמים שלהם, אשר נבנו במיוחד על מנת למצוא
חלקיקים או גלים מסויימים. רק מה שהם רואים, יכולים להיות קבוצות של
אטומים, או אולי אטומים בודדים...... הרי אם קוראים לאותם קרניים קטודיות
"אלקטרונים" בזמן שאלו חלקיקי חומר, אז בעצם אפשר לקרוא לחלקיקים
חומר שונים בשמות של תת-חלקיקי-האטום שונים, הכל פרוץ והרשות נתונה......
.
חוץ מזה למה אף אחד לא חשב עד היום, שאם יש לנו 3 אבני יסוד אשר
מרכיבים את החומר והקרינות, אז למה שאלו לא יוכלו להרכיב "חלקיקי ביניים"
אשר גדולים יותר ואיטיים יותר מאותם אבני יסוד, ובו בזמן קטנים יותר
ממולקולות זעירות -
.
==============================
וכאן באה הנקודה החשובה בכל הסיפור : האם מספיקים לנו התיאורים
החיצוניים המתמטיים והתיאורטיים של הטבע מבלי לדעת איך וממה הוא עשוי -
האם טכנולוגיה בת ימינו המבוססת על "גילויים חיצוניים" בלבד, היא ההוכחה
שאכן המדע מבין איך עובד הטבע -
האם שיטת המחקר יכולה להתחיל מאמצע הדרך -
למה הטבע צריך לעבוד בצורה כה מסובכת ולוליינית דרך "משקפיים מדעיות" -
איך יכול "אטום מדעני" אשר מורכב מ 30 חלקיקים ו 4 כוחות יסוד, להרכיב
יקום שלם - בזמן שהטבע מראה לנו שככל שמרכיב בסיסי נפוץ יותר, עמיד
יותר, "רכיב" יותר, "נשיא" (ממקום למקום) יותר, כך גם מבנהו פשוט יותר.
.
שכל אחד ישפוט לפי מיטב הבנתו.
מדע אחר
